מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסואן חברה להובלות בע"מ

החלטה

1.       לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, לפיה נתבקש בית הדין להטיל עיקול זמני, עד לסכום של 62,014 ₪, על נכסיה וזכויותיה של המשיבה, המוחזקים ו/או אשר יוחזקו בידי המחזיקים אשר פרטיהם צוינו בבקשה, זאת להבטחת התביעה הכספית אשר הגישה המבקשת נגד המשיבה וכן להבטחת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

 2.        להלן עיקרי טענות המבקשת:     

א.המשיבה רכשה אצל המבקשת עבור עובדיה פוליסות ביטוח מנהלים, על פיהן התחייבה לשלם למבקשת מידי חודש בחודשו סכומים בגין הפרשות המעביד וניכויים משכר העובדים המבוטחים.

ב.        המשיבה בניגוד להתחייבויותיה על פי פוליסות הביטוח ובניגוד להוראות הדין לא העבירה את מלוא התשלומים שהיה עליה לשלם למבקשת בהתאם לפוליסות הביטוח שנערכו עבור העובדים, ונותרה חייבת למבקשת סך של 62,014 ₪ נכון לחודש 2/13 .

ג.         למבקשת עילת תביעה איתנה כנגד המשיבה, הנתמכת בראיות מהימנות, וקיים סיכוי טוב ביותר שהמבקשת תזכה בתביעתה.

ד.        קיים חשש סביר וכבד מאד כי אי מתן צו עיקול זמני, עלול לסכל לחלוטין את ביצוע פסק הדין שיינתן במסגרת התביעה העיקרית.

ה.הנזק שייגרם למבקשת ולעובדי המשיבה המבוטחים אצלה, באם תידחה הבקשה להטלת עיקול זמני הינו גבוה בהרבה מהנזק שעלול להיגרם למשיבה, אם בכלל, באם יינתן צו העיקול הזמני.

 3.        המסגרת הנורמטיבית:

א.תקנה 129(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 מפנה את בית הדין, בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני, לתקנות 360 עד 387 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

                      תקנה 362 לתקנות סדר הדין קובעת כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות לפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: